ראשי > The Cities Hotspot
The Cities Hotspot
פארק גני יהושע | 22.01.2018
waze google maps

רשמים מסימפוזיון The Cities Hotspot מפנסילבניה ארה”ב

תל–אביב–יפו ידועה כעיר ללא הפסקה, אבל כמה מאיתנו מודעים לכך שהיא גם חברה במועדון ייחודי של ערים המתפתחות בקצב מואץ וממוקמות בסביבה אקולוגית רגישה בקנה מידה בין–לאומי?

העובדה שערים רבות ממקומות בסביבה אקולוגית רגישה מחייבת חשיבה מחוץ לקופסה למציאת פתרונות לשימור מה שנותר מבתי הגידול הנדירים של מישור החוף. נציגים מאותו מועדון ייחודי של ערים נפגשו בסימפוזיון The Cities Hotspot, שהתקיים בפנסילבניה ארה”ב ביולי השנה, ונועד לפתח 

כבשים רצות בתל נפוליאון באחו ירוק

דו–שיח עולמי על שמירת המגוון הביולוגי ואף על העצמתו לצד פיתוח עירוני מואץ. את המפגש יזמה אוניברסיטת פנסילבניה, מקום פעולתו של מכון המחקר לאקולוגיה עירונית — McHarg Center for Urbanism and Ecology .

במפגש השתתפו אקולוגים’ אנשי שימור, מתכננים, מעצבים, קובעי מדיניות ומנהיגי ערים מ–30 ערים שונות בעולם. נציגי כל עיר סקרו את המצב הנוכחי של המערכות הטבעיות בעיר, את דפוסי הצמיחה העירוניים ואת אופן השילוב של מערכות טבע בתכנון העיר.

שלומית זוננשטיין ממחלקת התכנון בעירייה ואנוכי, ייצגנו את תל־אביב–יפו במפגש. עבורנו זו הייתה הזדמנות לשתף ערים נוספות ברחבי העולם במודלים לשיקום וליצירה של אתרי טבע שאנו מפתחים בשנים האחרונות בעיר, וביישום שלהם שהחל לתפוס תאוצה בשנים האחרונות, בדמות שיקום של כ–25 אתרים בשילוב פעיל של הקהילה.

אחד מהם הוא המודל לשיקום מערכות אקולוגיות של צומח קרקעות חמרה ובתי גידול של בריכות חורף בשיתוף הקהילה, שמתבסס על מחקר שבוצע באוניברסיטת תל-אביב. הייחוד של המודל הוא בכך שהתושב החי בעיר יכול להיווכח שיש לו יכולת לגרום לשינוי באופן אישי.

באירועי שיא ביוזמת העירייה, שתושבי העיר מוזמנים אליהם, הם חוברים יחד לזריעת פרחי בר, לשתילת שיחים ולהטמנת פקעות של פרחי בר, ולאחר מספר חודשים באירוע שיא נוסף, התושבים מוזמנים לאותו אתר טבע ששוקם ורואים מרבדי פריחה וטבע שוקק חיים. התושבים, השותפים בפועל שחווים את תהליך השיקום, לומדים כי בידם לפגוע במערכות אקולוגיות אך גם לשקמן. בעידן שינוי האקלים ישנה חשיבות רבה להבנה שבכוחו של האדם גם לתקן.

היבט נוסף של שיקום מערכות אקולוגיות בתל–אביב–יפו שהוצג בכנס הוא, מכלול פתרונות לניצול הזדמנויות לשיקום וליצירה של מוקדי טבע בעיר. החל בהזדמנויות בקנה מידה מצומצם, כמו זריעת פרחי בר האופייניים לקרקעות החמרה בערוגות העצים ברחובות מרכזיים בעיר (למשל, רחוב אבן גבירול) ועד לתכנון ניצול הזדמנויות בשטחי הפארקים המטרופוליניים — הפארקים של חברת גני יהושע  — הפיכת אגמי הפארק לתומכי מגוון ביולוגי, יצירת בריכות חורף, אזורי ביצה ואחו לח, כמו פארק הצפרות החדש במתחם ראש ציפור שבגני יהושע, שינוי מערך הנטיעות (בשנים האחרונות ניטעו יותר מאלף עצים מקומיים ובוסתן) ושילוב רעיית כבשים ככלי לניהול אקולוגי של עשבייה באתרי הטבע בפארק ולמניעת שרפות.

בכנס הציגו נציגי הערים דוגמאות לעשייה לשיקום ולתכנון אקולוגי עירוני, ומקצתן לפניכם:

מקסיקו סיטי — הֲ בָ רָ ה (rewilding) של אזורים עירוניים, כמו מגרשי אספלט ומדשאות ברחבי קמפוס, וחזרתם לתפקוד כטבע מקומי. המיזם כלל ‘קילוף’ מדשאות, חשיפת המסלע המקומי והשבה של מיני צומח מקומי.

בייג’ינג, סין — השלטון הריכוזי בסין מאפשר כיום לשקם שטחים נרחבים במהירות גדולה. טיילת הבטון שלאורך הנהר המרכזי של בבייג’ינג ‘קולפה’ כדי ליצור פשטי הצפה, וכך חזרו מרחבים עצומים לשמש בתי גידול לחים, עשירים בטבע, המונגשים לציבור ותורמים למגוון המערכות האקולוגיות והאנושיות בעיר. המיזם זכה לשבחים רבים מארגוני סביבה ותכנון ברחבי העולם.

בוגוטה, קולומביה — תכנון מתחם חדש לעיר, שאמור לאכלס יותר ממיליון בני אדם. התכנון העירוני במקרה זה ייחודי בכך שעקרונות התכנון האקולוגיים הם שהובילו את המתכננים. התכנון כלל מערך מסדרונות אקולוגיים הממוקמים על בסיס ערוצי זרימה ומתחברים ללב העיר. במרכז המתחם מרחב אגמים, ביצות ושטחי אחו לח שסופגים את הנגר, מנקים אותו ומחדירים אותו לאקווה. מסביב לרשתות הללו מתוכננים העיר ומערך הדרכים כמקובל. למסדרונות הללו יש נפח מספק, כך שהם עוזרים ליצור את הרשתות התרבותיות–חברתיות לפנאי ולבילוי בחיק הטבע.

לסיכום, הרושם שהתקבל מהכנס הוא שעלינו, כאקולוגים וכמתכננים, להיות סוכני שינוי, ה

מוסרים למקבלי ההחלטות תמונה מושכלת על ערי העתיד. כדי שזה יקרה, עלינו לשלב כוחות ולתפוס את ערי העתיד, לא כערים אפורות ודיגיטליות, המחוברות בגשרי בטון ובכלי רכב מעופפים, אלא כערים “ירוקות–אקולוגיות”, שמנצלות בחוכמה את שטח הפנים שלהן לאיזון בין הצורך בציפוף עירוני וצורכי הקִדמה והטכנולוגיה לבין צורכי האדם והטבע.

פתרונות פרקטיים אלה זמינים וקיימים כיום בשילוב פארקים תומכי טבע וגינון חכם, שמאפשר באותו תא שטח פתרון מבוסס טבע לצרכים פיזיים הידרולוגיים–אקולוגיים של העיר, ופתרונות לצרכים הרוחניים נפשיים של האדם.

מקור המאמר