גני יהושע

הגנים היחודיים

20.04.2016 | כתבה פנימית

ראשית הקמת הגנים נרקמה ברעיון של הקמת מכלול גנים ייחודים נושאים כשכל גן משיק לשני אך כל גן מתמקצע בתחום אחר.
מתוך מכלול הרעיונות שהעלו במחצית שנות ה-80 הוקמו למעשה ארבעה גנים:

א. גן הסלעים-הגן הזואולוגי:

הגן הפיסולי שלושת השמות מתייחסים לאותו הגן תלוי בנקודת המבט של המתבונן והמבקר.
הגנים תוכננו ע”י האדריכל גדעון שריג ובמכלול עשייתו של הגנים בארץ ניתן לאמר כי זוהי “גולת הכותרת” של עשייתו.
נקודת המוצא בגן הסלעים הייתה הבאת סלעים במשקלים של עד עשרות טונות מרחבי הארץ לדוגמא: משולי הר החרמון הובאו אבני חול צהבהבות שמקורן מתקופת הקרטיקון התחתון לפי כ- 70 מליוני שנים. ומדרום הארץ באזור המסיב של סלעי היסוד סביב העיר אילת הובאו סלעי יסוד (גרניטים,פרופירים ובזלות) ובין לבין נאספו סלעים ממקור גאולוגי שונה: אבני חול-ממכתשי הנגב, בזלות מהגליל הדרום מזרחי ורמת הגולן.
אבני גיר לסוגיהם מאזור הגליל העליון והתחתון, אבני צור-משולי הרי ירושלים והשומרון.

הדגש ניתן למקור סלעים אך ורק מהמרחב של הארץ ולא ממקורות זרים ( וכאלה יש רבים ויפים).
נקודת מוצא שניה היתה הצבתם בפן פיסולי אומנותי (וזו תורה בפני עצמה!)
וכך ניתן היה לקרוא לגן כגן הפסלים.
וכבר הרודוטוס ההסטוריון במאה ה-5 לפני הספירה אמר ” בכל סלע קיים פסל תלוי אך אתה מתבונן בו”.

ב. גן הסקולנטים והקקטוסים

נאמר: ” כל קקטוס הוא סורקולנט, אך לא כל סוקולנט הוא קקטוס.
משמעות המשפט להדיוטות המתעניינים בנושא שישנם מגוון רחב של צמחים בשרניים (סקולנטים-סוקוס ביוונית עתיקה משמעותו עסיס)
הקמת גן הסקולנטים והקקטוסים החלה במחצית שנות ה-80, בתהליך של איסוף קקטוסים שונים ורכישתם מאוספים פרטיים.

במהלך השנים בשנות ה-90 נרכשו ונתרמו לגן הקקטוסים אוספים פרטיים אשר בעליהם לא יכלו יותר להתמיד בטיפול בהם והם נתרמו לגן מתוך ידיעה שגן הקקטוסים בפארק הירקון הפך לאכסניה אשר תפקיד על אחזקתם ושימורם של האוספים השונים, נזכיר כמה מהם:

גן קקטוסים של מנתניה.
גן הקקטוסים של גבי לנדברגר מקדימה.
אוסף קקטוסים של יעל אלינגהם מבנימינה.

הגן משתרע על שטח של כ-30 דונם וכולל כ-50,000 צמחים מכ-3800 מינים וסוגים שונים.
בתוככי הגן הוקמה חממת קקטוסים לתצוגת מינים וסוגים יחודיים שתנאי הסוקלים במהלך השנה אינם תמיד תואמים את הדרכים שלהם ( עודף מים,טמפרטורות נמוכות, אוקרינה חזקה).
בנוסף לקח יוחצה חלקה של צמחים שמקורם ממזרח אפריקה כולל עצי שיטה ממינים שונים.
צמחי אלוי,צמחי נצוץ בצבעים שונים מדרום אפריקה.

כדי להעשיר את אוסף הקקטוסים והסקולנטים הוקמה חממת גידול וטיפוח אשר בבוא היום מעוברים הצמחים לערוגות השונות ברחבי גן הקקטוסים.
שהובאו כזרעים ושתילונים מקניה,אתיופיה וטנזניה.

ג. הגן הגזום –הגן הארכיאולוגי

הרעיון של גן גזום ומעודה קיים מזה מאות בשנים ( במאה ה-16-17 בגני ארופה (איטליה,צרפת,גרמניה ועוד…)
כשדורותם של הצמחים השונים נקבעת ע”י האדם בדרך של גיזום ועיצוב צורני.
בגן ישנם שיחי הדס קטן עלים אשר נגזמים כגדר הפרדה לערוגות בהם נשתלים פרחי עונה או צמחיה רב שנתית.
את עצי הדולב המזרחי הנמצאים סביב כיכר הפסיפס גוזמים אותם מדי שנה ונותנים להם צורה של ” כף יד”
בנוסף לכך שיחי ער אציל (עץ דפנה).

גם הוא נגזם כשיח מעודה ומהווה שדרה משני צידי השביל המרכזי בגן הגזום.
ולתוך כל מכלול הצמחים שולבו ממצאים ארכאולוגים הנמצאים סביב פסיפס המזלות כהעתק של רצפת הפסיפס בבית הכנסת בית אלפא . הממצאים כוללים:כותרות יוניות וקורינטיות עמודים כנסיות ובתי כנסת.
וכל אלה מרחבי הארץ אשר השאלו לנו מרשות העתיקות.

ד. גן הורדים

גן הורדים נמצא בצידו הצפוני של הפארק בקירבת חניון גני יהושע .
הגן הוקם בשני 1972-73 בתקופת המנכ”ל משה עקרון אשר דאג לטיפוח הגן.
מקור השתילים היה משתלת פישר במושב שדמות דבורה, הגן כלל מעל 60 זני ורדים.

בסוף שנות ה-70 תחילת ה-80 גן הורדים השתרע על שטח של כ-25 דונם והיה אחד מגני הורדים הגדולים בארץ השתרע על שטח של כ-25 דונם והיה אחד מגני הורדים הגדולים בארץ ( אם לא הגדול שבהם) באותה העת בשנת 1979 נערכה תצוגת ורדים מגן ורדים במבנה של מרכז האומניות במרכז הפארק ( יום נקרא המקום לה בוהם כמרכז ארועים)
במהלך השנים חלק מהורדים החלו להתנוון עקב בעיית ניקוז תת קרקעי ( הקרקע בעומק הינה קרקע כבדה אלוביאלית וקרקע נזז אשר אינה מחלחלת )וכתוצאה מכך נוצר חוסר איוורור בקרקע ומכאן התניידות הורדים.
כמו כן תנאי האקלים בקיץ של חום ולחות רבה גרמו להתפרצות מחלות עלים ( פטריות) אשר פגעו בעלות הורדים וגרמו לנשיכתם.
בשנים 2010-11 בצידו הצפוון מערבי של גן הורדים.

חברת מקורות הקימה מבנה תת קרקעי אשר חיבר את העיר ת”א עם שליחה של המוביל הארצי כתוצאה מכך חלק מגן הורדים נהרס.
בשנת 2012 שוקם המקום אך במקום חלק מהורדים נשתלה צמחיה רב שנתית כשהגורם הדומיננטי הינו טקסטורה של גוון וצבע של העלווה וזאת על מנת להקל בהחזקת הגן.