Warning: Invalid argument supplied for foreach() in /home/park4573/public_html/wp-content/themes/park/single-article.php on line 23

צליחת הירקון

20.04.2016 | כתבה פנימית

בימי מלחמת העולם הראשונה מילאו הירקון וסביבתו תפקיד חשוב במערכה.
בסוף מרץ 1917 הגיעו האנגלים לשערי הארץ ולאחר שני ניסיונות עקובים מדם לכבוש את עזה, נפסקה ההתקדמות. אלנבי, שמונה בקיץ 1917 כמפקד עליון בחזית ארץ- ישראל כבש ב- 7 בנובמבר את באר- שבע ואילץ את התורכים לפנות את עזה.
תוך שבוע ימים הגיעו הבריטים לסביבת לוד וראשון לציון וב- 16 בנובמבר כבשו את יפו ותל אביב והגיעו לירקון.
החלק התחתון של הירקון וחופו הדרומי נפלו ליד הבריטים, ואילו כל חלקו התיכון והעליון של הנהר למן נחלת-גנים מזרחה היה בידי התורכים.
נמל יפו היה בטווח הפגיעה של תותחיהם.

ב- 24 בנומבר עברו פרשים ניו- זילנדיים בדהרה את המעבר שבשפך הירקן וכבשו את שיח’-מוניס ואת רצועת החוף הצפונית עד לחורבת חדרה, ליד הגשר שבכביש “הישן” להרצלייה.
כן הצליחו לעבור על פני הסכר של טחנות ג’ירשה והתחילו להקים גשר סירות ליד מקום זה.
למחרת פתחו התורכים בהתקפה נגד ואילצו את הניו זילנדיים לסגת: חלק שבו ועברו דרך מעבר השפך, חלק על פני הגשר שליד טחנות אל- הדר( עשר טחנות), וחלק בשחייה תוך אבידות כבדות.
רק כבור ארבעה שבועות, לאחר שהתקפה תורכית בסביבת וילהלמה, אשר איימה על לוד ועל דרכי התחבורה לירושלים נהדפה והצליחו האנגלים לצלוח את הנהר.

מבצע זה הוטל על הדיביזיה ה- 52 בפיקודו של גנרל היל, במושב מפקדתה היה תל אביב.הבריטים ויתרו על הפגזת “ריכוך ” ארטילרית, אף שהיתה להם עליונות מוחלטת בתותחים, ביחוד בתותחים כבדים, וסמכו על גורם ההפתעה. המטרה הייתה להבטיח את צליחת הנהר בכוחות קטנים שיחפו על הקמת גשרים להעברת הכוחות העיקריים, דבר שהיה לדעת המתכננים קשור בפחות קרבנות בנפש מאשר הפגזה צופה של 24 שעות והסתערות גלויה, כפי שתוכנן תחילה.
על כל אחת משלוש הבריגדות של הדיביזיה הוטל לעבור את הנהר במקום מסוים ושעת האפס נקבעה ל- 8:30 בליל 21 בדצמבר 1917.
הוחלט להכין רפסודות- שלד עץ ובד ברזנט מתוח עליו- וכל מי שהכריז על עצמו כנגר הועסק במלאכה זו.
אימון החיילים בהשטת דוברות אלו נעשה בנחל אילון המופיע בדינים וחשבונות הרשמיים של הצבע הבריטי בשם המצלצל “אגם שרונה”.

בליל סגריר נערכה הצליחה: ראשונים עברו חיילי אותו גדוד, שהיו צריכים לצלוח את הירקון ברגל, לעבור, במים שהיו עמוקים למדי מגשמי חורף, דרך מעבר השפך ולחפות עליו מצפון.
הם התקדמו עד לתל- א- ראקיט 4 ק”מ צפונה משם. בקטע השני, מצפון למקום שבו נבנה אחר כך בית המטבחיים של תל אביב, עברו את הנהר בארבע רפסודות חיילים מהבריגדה השנייה של הדיביזיה.
היחידות של הבריגדה השלישית פנו מזרחה לג’רישה, חצו את הנהר ליד מקומה של נחלת גנים בימינו ולאחר פעולת הסחה כבשו את ח’רבת חדרה ואת תל א נוריה (גבעה שעליה בנויים כעט יד- המעביר ובית החרושת ” כותנה).
אחר כך הותקנו גשרים צפים , וכן הותאם להעברת משאות כבדים, מכוניות ותותחים , גשר ” עשר טחנות” שפוצץ על ידי התורכים לאחר 25 בנובמבר.
כך חצו הבריטים את הנהר הראשון שנקרה בדרכם לאחר תעלת סואץ. מספר האבידות היה קטן לערך, כמאה איש, והמבצע נחשב כאחד המורכבים והמוצלחים ביותר בחזית ארץ ישראל.
לזכר מעבר הירקון וסמוך למקומות ששם צלחו את הנהר הקימו הבריטים שלוש מצבות זיכרון: אחת בתל- כודאדי, מצפון למעבר השפך, שנייה בגבעת בית המטבחיים (עתה כיכר היל) ושלישית בנחל- גנים.
בראשית ימי המנדט נחקקו בהן כתובות בעברית ובאנגלית.

מתוך ספרו של ש.אביצור “הירקון”