בואו לגלות את הפינה החדשה הכי ירוקה בעיר: הטבע מתעורר…
תפריט
ליהנות מהטבע
להישאר בעיר
שמי אורי שטופמן, ואני צפר בן 22. גר בתל אביב ובסביבת הפארק כל חיי. למדתי להכיר את ציפורי הפארק מגיל צעיר, הייתי משתתף פעיל בחוגי הצפרות של החברה להגנת הטבע, ומאז אני יוצא לצפות באופן קבוע במגוון ציפורי הבר שהפארק מאכלס. אני מופתע כל פעם מחדש מהמגוון האדיר של ציפורים נודדות שעוברות דרך הפארק ומשתמשות בו כתחנת עצירה בדרכן מאירופה לאפריקה בעונת הסתיו.
כשחושבים על נדידה, האסוציאציה היא של להקות ציפורים גדולות שעפות בשמיים ושצריך להרים את הראש גבוה על מנת לצפות בהן. כמובן שיש כאלו – כגון חסידות ומגוון של עופות דורסים, אבל אותי הכי מרגשת נדידת ציפורי השיר.
אלו ציפורים קטנות שעפות לגמרי לבדן מרחקים עצומים. הן חייבות לשרוד מסע נדידה מפרך מלא באיומים וסכנות, פעמיים בשנה: בסתיו – מאתרי הקינון שבאירופה אל עבר אזורי החריפה שבאפריקה, ובאביב – חזרה לאתרי הקינון. במשך הלילה הן עפות, וביום הן עוצרות באתרים מתאימים למנוחה ולשיחור מזון, ש"יתדלק" אותן בזמן התעופה המפרכת.
פארק גני יהושע רחוק מלהיות שמורת טבע ללא מגע יד אדם, אבל מבחינת הציפורים הנודדות ממש לא מדובר בחסרון. מגוון רחב של צמחים ובתי גידול, אזורים לחים ויבשים, פינות מוצלות ושקטות ללא הרבה הפרעה, עם שפע פירות וחרקים שניתן למצוא ברחבי הפארק. בדיוק מה שהציפורים הללו מחפשות.
איפה הכי כדאי לצפות בציפורים הנודדות?
הפארק מארח מגוון רחב ביותר של מינים שונים של ציפורים שנמצאות ממש עכשיו בנדידתן דרומה. שני אתרים שאני ממליץ לחפש בהם אותן הם פארק הצפרות ראש ציפור וגן הסלעים.
בפארק הצפרות יש אגם מרכזי שנועד למשוך עופות מים, וסביבו ניטעו באופן מכוון, בין היתר, עצי שיזף, ערבה וסיסם שמהווים מוקד משיכה לנודדות "קטנטנות" אך גיבורות – עלוויות, קניות וסבכים. העצים האלה מושכים המוני חרקים קטנים ובעקבותיהם באות הציפורים הרעבות. מדובר בציפורים קטנות, שזזות ללא הפסקה בתוך סבך העץ עם מטרה אחת: לאכול כמה שיותר חרקים כדי לצבור אנרגיה להמשך הנדידה.
בגן הסלעים בית הגידול יבש יותר, אך הוא מכיל פינות שקטות ומוצלות שמארחות מגוון רחב של ציפורי שיר. חטפיות, זמירים, חנקנים, עלוויות, שיחניות, סבכים, דוחלים, גבתונים וזהבנים. רשימה חלקית ביותר של מינים שצפיתי בהם לאורך השנים במרחב.
בכל עונת נדידה נרשמות גם תצפיות מפתיעות ולא צפויות.
בנובמבר 2019, בסוף נדידת הסתיו טיילתי בחורשת אורנים דרומית למימדיון ואיתרתי זכר בוגר של חטפית גמדית. זוהי ציפור קטנטנה, נדירה למדי בארץ, בטח באזור תל אביב ובמיוחד כשמדובר בזכר בוגר. לתדהמתי, הציפור ענדה טבעת קטנה על הרגל! צילמתי, ולאחר בדיקה מעמיקה עם מומחים, התברר שהחטפית טובעה באנגליה.
למה זה היה מפתיע? כי זו לא ציפור שעוברת דרך קבע באי הבריטי, אלא מקננת במרכז ומזרח אירופה ומעבירה את החורף בכלל בהודו. אז מה הסיכויים שחטפית גמדית, שמקננת אי שם בלב אירופה וצריכה להגיע להודו, תעבור דרך בריטניה וגם דרך ישראל, ועל הדרך תיקלט במשקפת ובמצלמה של צפר בן 16? התשובה היא שסטטיסטיקה זה ממש לא התחום שלי 😊 אבל הסיכוי לא גדול.
הנקודה היא שנדידת ציפורים היא אחת התופעות המדהימות והמפתיעות שקיימות מתחת לאף שלנו ובכל שנה אנחנו נהנים להיות מופתעים מחדש.
מילה קטנה על טיבוע
טיבוע נועד למעקב אחרי בעלי חיים (במקרה הזה, ציפורים) שנעשה באמצעות לכידה וסימון בטבעת זעירה. מטרתו העיקרית לתת מידע על הציפורים ונדידתן, שלא ניתן לקבל בתצפית מרחוק. בתמונה הגדולה יותר: זהו אמצעי חשוב לשמירת טבע ואינדיקטור מצוין לאיכות הסביבה ולמגוון הביולוגי.
כל ציפור שנלכדת מקבלת טבעת מתאימה עם מספר ייחודי, נמדדת בזריזות ומשוחררת חזרה לחופשי. התהליך לא פוגע בציפורים, נעשה במקצועיות ותחת רישיון מטעם רשות הטבע והגנים, לאחר הכשרה של שנים. לכל מדינה מרכז טיבוע משלה שמרכז ומפעיל תחנות ברחבי הארץ, וגם בפארק הצפרות ראש ציפור מתקיימים טיבועים דרך קבע מזה חמש שנים.
בתחנת הטיבוע של ראש ציפור קיבלנו ציפורים עם טבעות מהונגריה, בלגיה, גרמניה ורומניה, כמו גם מתחנות טיבוע שונות ברחבי הארץ.
לסיכום, עונת הנדידה צפויה להימשך עד אמצע נובמבר. עד אז, יחלפו דרכנו מיליוני ציפורים בדרכן לאפריקה. יחליפו אותן ציפורים שיגיעו במהלך אוקטובר-נובמבר, וישארו איתנו כאן במהלך החורף, כמו נחליאלי לבן, פרוש מצוי, אדום חזה וכחול חזה.
אז מי אמר שצריך לנסוע מאות קילומטרים כדי לחזות בנדידה? כל מה שצריך זה למצוא פינה שקטה ומוצלת, עם עץ גדול וטוב ופשוט להרים את הראש. הציפורים כאן, ובעצם בכל מקום.
שאלו אותי!