בלוג - גני יהושע

ניב לייבנר בסיום מסלול תחרותי על אופניים

ניב ליבנר – ערכים ברכיבה

19 בפברואר 2024 אין תגובות

אי שם, ביום קיץ חם, סוף סוף זה קרה.
אחרי שנתיים של תחנונים ובקשות, הגיע הזמן. ההורים שלי לקחו אותי לחנות אופניים ותיקה בתל אביב, וקנו לי, בפעם הראשונה, אופני הרים. לא עוד BMX, לא עוד מעצור רגל ולא עוד להתחנן לחברים "שיתנו לי סיבוב" על האופניים שלהם מהחנות השכונתית. אופני הרים מפוארים משלי, יחד עם מנעול הולם, כי כמו שאמר אבי: "אופניים כאלה יקרים לא יהיו לך שוב". למרות שאבא שלי הוא אדם הנאמן למילתו, הוא לא יכול היה לדמיין לעצמו, שנעלי הרכיבה יעלו יותר מהאופניים…

שמי ניב ליבנר, בן 34 , לשעבר אלוף ישראל ברכיבת כביש וכיום מאמן אופניים במגוון קבוצות מבוגרים, ילדים ונוער.
אני רוצה לספר, מניסיוני האישי, על רכיבת אופניים כספורט שנמצא בתנופת התפתחות ומה התרומה שלו לרוכבים מבחינה ערכית, מנטלית וכמובן, פיזיולוגית.

אבל קודם כל, סוף הסיפור.

מהחנות העמסנו את האופניים הישר לגני יהושע. שם, בפעם הראשונה, יכולתי לחקור מחוזות רחוקים וחדשים לגמרי לבדי. תחושות החופש, העצמאות והמסוגלות שחשתי באותם רגעים נצורים איתי עד היום, כמעט חצי מליון ק"מ רכיבה לאחר מכן. אז עוד לא הבנתי, אך אלו היו חלק מהערכים שהרכיבה הטמיעה בי, אותם ערכים שאפשרו לי לפתח קריירה תחרותית מקצוענית, במסגרתה התחרתי בעשרות מדינות במשך שנים רבות.

אחד ממקורות המוטיבציה המרכזיים שלי בשנתיים האחרונות כרוכב, היה השאיפה לחלוק עם רוכבים ורוכבות, צעירים וצעירות שבריר מהערכים שהוקנו לי בעזרת ענף הספורט הזה.
האופניים משלבים את היכולת לגמוא מרחקים, לצד הצורך לפתור תקלות, להתמודד עם אתגרים, הצלחות וכשלונות. רכיבת אופניים מחייבת הצבת מטרות ארוכות טווח והתמקדות בדרך למימושן. החיוכים, ההתקדמות של הרוכבות והרוכבים שלנו, הפידבק מהם (וממשפחתם) מאשרים לנו ב"מסלול" מידי שבוע שאנחנו במסלול הנכון, כמו חץ למטרה.

אני מזמין אתכם ואתכן להצטרף למועדון האופניים המסלול" בתל אביב.

רכיבה על אופניים זו רכיבה עם ערך לחיים.

היסטוריה על קצה הפיקניק

7 באוקטובר 2023 אין תגובות

הנה משהו שאולי לא ידעתם על נחל הירקון: בשנת 1912, הציע העיתונאי איתמר בן אב"י – שהיה גם בנו של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה – לקרוא לנחל הזה "העוגה".

למה? כי הערבים קראו לנחל אל-עוג'א, שמשמעותו "המתפתל". אז מה הקשר לעוגה חוץ מהצליל? לכו תבינו.

בכל מקרה, הנחל נולד הרבה לפני איתמר, וגם הרבה לפני אליעזר. למעשה, ראשיתו בתהליכים גיאולוגיים קדומים שהתרחשו לפני כשני מיליון שנה. פלוס-מינוס.
במשך דורות רבים, היה הירקון הנחל עם ספיקת המים הכי גבוהה מבין כל נחלי החוף בארץ. במאה ה-20 הוחלט לתפוס חלק ניכר מימיו לטובת השקייה ושתייה, אך אם הייתם נותנים לו לזרום חופשי, הייתם נדהמים לגלות נהר גועש ושוצף.

מסיבה זו, כבר בימי קדם קמו לאורכו נקודות יישוב רבות שעשו שימוש במימיו. חלקן אף מתוארכות לאלף הרביעית לפני הספירה. זו הסיבה שעד היום ניתן לפגוש בגדותיו של הנחל – שאורכו הכולל כ-28 ק"מ – שרידי טחנות קמח קדומות. הנחל גם מוזכר במקרא, כחלק מנחלתו של שבט דן.

בקיצור, נחל עם היסטוריה עשירה ומכובדת להפליא. הירקון אף היווה זירת קרבות משמעותית בין הטורקים והבריטים, שלחמו אלו מול אלו בימי מלחמת העולם הראשונה. יש אפילו קרב מפורסם על שמו: "קרב מעברות הירקון", שהתחולל בין שני הצדדים בדצמבר 1917.

זה הזמן לצאת למסלול טיול בדגש היסטורי לאורך הנחל, ולגלות שהוא הרבה יותר מ"קישוט" המעטר את תפאורת הפיקניק שלכם בפארק הירקון. הטיול מתחיל באתר עשר טחנות, ממשיך מערבה אל אתר שבע טחנות ומסתיים בגבעת נפוליאון. ניתן לבצע כמובן רק חלק מהמסלול המוצע.

אתר עשר טחנות: ימי הזוהר עושים קאמבק.

קדום ככל שיהיה, האתר הזה הוא "חדש מהניילונים". הסיבה: בקיץ 2023 נערך בו אירוע ששיאו הזרמת מי הנחל באפיק המקורי שלו, אותו אפיק שחלף בטחנת הקמח אל-הדר. אתם מכירים אותה בתור "עשר טחנות". למעשה, יש מי שסבורים כי מדובר שמכלול הטחנות הגדול ביותר שנבנה אי פעם ברחבי ארץ-ישראל.
הפרויקט הזה, העומד בפני סיומו הקרוב (נכון לספטמבר 2023), חושף את חלקו הצפוני של מתחם הטחנות, והוא בוצע על ידי עיריית תל-אביב באמצעות חברת גני יהושע, בסיוע הקרן לשטחים פתוחים ויהושע (ישו) דריי – משחזר טכנולוגיות עתיקות. כאן, קרוב למפגש הרחובות בכור שלום שטרית ופנחס רוזן בתל אביב, פעלו טחנות קמח כבר בימי השלטון הרומאי. בשיאו, כלל אתר זה כ-20 זוגות של אבני ריחיים לטחינת הקמח בכוח המים, כמו גם גשר אבן מרשים.
לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, הרסו העותמאנים חלק מטחנת הקמח ומהגשר שמעל הנחל, כדי שלוחמיו של הגנרל הבריטי אלנבי לא יוכלו לחצות את הירקון. הבריטים, בסיוע של לוחמים מניו זילנד, לא אמרו נואש, ולבסוף צלחו את הנחל – וכולנו יודעים מי ניצח בסופה של המלחמה.
עם זאת, מי שלא ממש ניצח היתה טחנת הקמח. היא לא חזרה לעצמה ומעולם לא התאוששה מהקרבות. עם הזמן היא נזנחה, נהרסה וכוסתה בצמחייה ובסחף. רק לאחרונה, כאמור, נעשה לה צדק היסטורי – ואתם מוזמנים להגיע למקום ולהשיב לשרידי הטחנה את תהילתם האבודה.
כאמור, השיקום כולל החזרת מהלך הנחל לנתיבו, יצירת בריכת נחל רחבה שבה איים לקינון ציפורים ובעלי חיים, פיתוח שבילים ופינות ישיבה, שיקום הצמחייה והחזרת מינים שנעלמו מחלק זה של הירקון. וכמובן, חשיפת הסכר וטחנת הקמח "אל הדר", שנמצאת בחלק הצפוני של האתר.

בדרך מאתר עשר טחנות לכיוון אתר שבע טחנות, בשביל הולכי הרגל המתפתל על גדתו הצפונית של נחל הירקון, תוכלו להבחין בשריד של מנוע דיזל מבית חברת "כריסטוף", שעוצמתו היתה 10 כוח סוס. השריד, שמצוי כ-150 מטרים מזרחית לשבע טחנות, הותקן כאן בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה ונועד לשאיבת מים מאפיק הירקון לטובת השקיית פרדס שהיה באזור זה. המבנה שבתוכו הותקן המנוע כבר התפורר ונהרס לפני שנים ארוכות. היום זהו יופי של מקום לעשות סלפי, לשתף ולערוך משאל בין החברים עם השאלה "נחשו איפה אני?" יש סיכוי שתופתעו מהתשובות שתקבלו…

שבע טחנות: הכפתור שעושה פלאים.

מי לא מכיר את שבע טחנות? ובכן, אתם. כלומר, אתם כן מכירים, אבל שיטוט מעמיק במקום יגלה לכם פינות נסתרות ויפהפיות שטומנות בחובן סיפורים היסטוריים מרתקים.
באתר – ששוחזר לפני שנים ספורות – ישנו מסבירן קולי בכמה שפות. אם הגעתם לכאן עם ילדים, לחצו על הכפתור "המחזה לילדים". הכפתור הזה יספק לכם כמה רגעי מנוחה מההתרוצצות, וייתן לילדים שלכם מבט מקורי על עולם טחנות הקמח. כן, זהו בהחלט כפתור פלא.
מכלול טחנת הקמח הזה הוקם סביב בריכה מרכזית גדולה. סכר שנבנה בנחל היטה את מי הירקון לבריכה ומשם זרמו המים במנהרות אל שלושה מבני טחנות. במבנה הגדול, המערבי, פעלו במאה ה-20 שבע יחידות טחינה, ומכאן נולד שם האתר: "שבע טחנות". במבנה הדרומי פעלו שתי יחידות טחינה וכך גם במבנה הצפוני, הצמוד לגדת הנחל. מכלול הטחנה נבנה על שרידי טחנות קמח קדומות, צמוד לגשר קשתות עתיק שחצה את הירקון. מאותו גשר קדום נותרו רמזים בלבד, כולל שרידי קשתות אבן, יסודות המבנים והסכר.
ההערכה היא שתפוקתו השעתית הממוצעת של מנגנון טחינה יחיד במקום הייתה כ־40 ק"ג קמח, כלומר כושר ייצור פוטנציאלי של כטונה ביממה וכ-365 טונות קמח בשנה. הנחל הזה בהחלט סיפק הרבה לחם.
בסוף המאה ה-19 נחשבו הסכר ו"כוח המים" לרכושה של הממשלה העותמאנית, כאשר המבנים ואבני הריחיים היו בבעלות אנשים פרטיים. תושבי הכפר ג'רישה, ששכן כאן בעבר, עבדו כשכירים בטחנה, שפעלה עד שנת 1936. והנה עוד עובדה מדליקה: אתר שבע טחנות היה בימיו הטובים גם מקום מפגש חברתי, ולצד מעגן הסירות והטחנות פעלו בתי קפה מאולתרים, שיושביהם נהנו מנופי הנהר השוצף. זוכרים שבעבר הוא שצף, נכון?

גבעת נפוליאון: המצביא הצרפתי באמת היה פה

מכאן פונים מעט דרומה, ומגיעים עם שבילי הולכי הרגל והאופניים למרגלות המקום שכולם מכירים בשם גבעת נפוליאון, אך שמו הרשמי – והפחות אקזוטי – הוא "תל גריסה".
מי שממש אוהב את התל הזה (ואיך אפשר שלא?), לא משתמש במילה "גבעה" אלא "הר". למה? פשוט כי זו בדיוק ההרגשה שהתל הקדום והיפה הזה מעניק למבקרים בו. ואיך נפוליאון קשור לכל הטוב הזה? מסתבר שכאן חנה חלק מצבאו של המצביא הצרפתי בשנת 1799, בזמן המצור על יפו. אבל סיפורו של המקום קדום הרבה יותר, וסקרים ארכיאולוגיים מצאו בו עדויות מתקופת הברונזה הקדומה. ארכיאולוגיה או לא – לכאן באים כדי ליהנות מהטבע ולהרגיש הכי גבוהים באזור. יש פה שבילים יפים שחולפים לצד מרבדים ירוקים (בחורף ובאביב), תצפיות נוף מהפנטות לעבר נחל הירקון וסביבותיו, המון חרסים קדומים שצצים פה ושם מן הקרקע, ואינספור פינות רומנטיות שממתינות רק לכם לקראת השקיעה.

ויש עוד…

אם היסטוריה וארכיאולוגיה עושות לכם את זה, אתם בהחלט מוזמנים להגיע אל גן הסלעים והגן הגזום, המצויים במרחב אחד בלב הפארק. בגן הגזום – המציג לראווה סגנונות גינון מן העבר – שולבו פריטים ארכיאולוגיים ופסיפסים. כך למשל, תגלו פה שחזור פסיפס מרשים ורחב ידיים מבית הכנסת העתיק מבית אלפא, המתוארך למאה השישית לספירה. בנוסף, בגן הסלעים ישנה תצוגה ארכיאולוגית של פריטים ממבני פאר שהוקמו ברחבי ארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית, מהמאה הראשונה עד המאה השישית לספירה. בקיצור, יופי של מקום לצאת למסע בזמן – וגם ליהנות מסלעים, גנים ומה שביניהם.

עשר טחנות

13 ביולי 2023 אין תגובות

אתר עשר טחנות. מאת: ערן תירוש

במהלך חודש יולי 2023 התקיים אירוע מרגש על גדות הירקון: הזרמת מי-הנהר חזרה אל אפיקו המקורי, אשר הזין בזמנו את טחנת אל-הדאר (הדרה), הידועה יותר בכינוי 'עשר טחנות'. יש הטוענים כי האתר הוא מתקן הטחנות הגדול שהיה קיים בארץ-ישראל.

בפרויקט מרשים נחשף חלקו הצפוני של מתחם הטחנות על-ידי עיריית תל-אביב באמצעות חברת גני יהושע, בסיוע הקרן לשטחים פתוחים ויהושע (ישו) דריי – משחזר טכנולוגיות עתיקות.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשלהי 1917, שיחקו טחנת אל-האדר וגשר-הדרה הסמוך אליה תפקיד חשוב במיוחד. למעשה, השימוש בטחנה פסק במהלך המלחמה, כשהעות'מאנים פגעו בטחנה ובגשר, כדי למנוע מעבר של כוחותיו של הגנרל אלנבי עליהם. הגשר שוקם עד-מהרה ומילא תפקיד חשוב במהלך 1918, אולם מבנה הטחנה לא שב לפעול.

ב-24 בנובמבר 1917 חצתה הבריגאדה של 'הרובאים-הרכובים הניו-זילנדים (NZMR) את הירקון סמוך לשפך הנהר אל הים ובתוך זמן קצר השתלטו על שייח' מוניס (חלקו הדרומי של רכס רמת-אביב) ועל ח'רבת הדרה (ככל הנראה הגבעה שבשכונת רביבים, מצפון לגשר הדרה. בראש הגבעה נמצא 'פארק הפגודה').

בעקבותיהם, חצו מספר פלוגות של רגלים מחטיבת אסקס את הנהר בשבע טחנות ותפסו את שייח' מוניס וח'רבת הדרה, וכן את טחנת אל-האדר וגשר הדרה.

הניו-זילנדים נפרסו בדלילות מעט צפונה מכוחות הרגלים. במהלך הלילה ריכזו העות'מאנים כוח ניכר ותקפו את הכוחות האנגלים והניו-זילנדים שמצפון לנהר – תחילה את ח'רבת הדרה ובהמשך את שייח' מוניס – ואלו נאלצו לסגת חזרה במהלך שעות בוקר ה-25 בנובמבר אל הגדה הדרומית, כשהם סופגים נפגעים רבים. רק בבוקר הגיעה לאזור סוללת ארטילריה בריטית שסייעה לחפות על הנסיגה. במהלך חשיפת מבנה הטחנה התגלה פגז ארטילריה בריטי הנעוץ בקיר המבנה עד היום (ראו צילום).

חודש לאחר-מכן, בליל ה-20-21 בדצמבר 1917 צלחו כוחותיו של אלנבי שוב את נהר הירקון. הפעם המשימה הוטלה על דיביזיה 52 (השפלה) הסקוטית והיקף הכוחות שהשתתפו היה גדול פי כמה מהצליחה בנובמבר.

צליחה זו של הירקון היא לא פחות ממופת צבאי הראוי למאמר נפרד (ואולי אפילו חוברת!). המאפיין החשוב והעיקרי של הצליחה היה בכך שהיא התבצעה בחשאי ובאופן חרישי בשלוש נקודות-צליחה. כדי להסיח את תשומת-לב העות'מאנים מהמתרחש, בוצעו שתי תקיפות גלויות ממזרח לנקודות-הצליחה, הגדולה והחשובה בעשר טחנות, שם החזיקו העות'מאנים ראש-גשר קטן מדרום לנהר. כבר למחרת שוקם הגשר בידי כוחות-ההנדסה הבריטים ומילא תפקיד מרכזי במערך הבריטי שמצפון לירקון עד שלהי קיץ 1918.

אולם טחנת אל-הדאר לא שוקמה ולא שבה לפעול. אט אט כוסתה הטחנה בצמחייה ובסחף, עד לחשיפתה מחדש לאחרונה. המים מצאו להם דרך סביב מבנה הטחנה והגדילו מעט את נפתול הנהר במקום. כדי לאפשר את עבודות חשיפת האתר, הוקם סכר זמני שתיעל את מי הנפתול אל אפיק נוסף.

במסגרת העבודות, נפרץ הסכר הזמני. מי הירקון שבו לזרום אל מבנה הטחנה והחלו לזרום דרך קשתות מעברי-המים, בהם מוקמו בעבר גלגלי-הכפות, שהניעו את אבני-הריחיים ממעל, בדומה לדרך בה זרמו עד למלחמת-העולם הראשונה.

10 סיבות לרכוב באופניים

2 במרץ 2023 אין תגובות

10 סיבות טובות לרכוב על אופניים

1. פעילות מגוונת שלא חוזרת על עצמה. הנוף מתחלף, תנאי הקרקע משתנים, מזג האויר משתנה, כל רכיבה נראית ומרגישה אחרת.

2. רכיבה טובה ללב ומקטינה סיכון לחלות – פעילות אירובית שמפחיתה את הסיכון למחלות כמו כולסטרול גבוה, סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם.

3. עוזרת לירידה במשקל – רכיבה שורפת קלוריות, מעודדת ירידה במשקל ובהיקף השומנים. היא תורמת לעיצוב הירכיים והרגליים, ובישיבה נכונה מפעילה גם את שרירי הבטן.

4. פעילות הרכיבה מדכאת תיאבון – מחקר שבוצע באוניברסיטת סורי (University of Surrey) שבאנגליה, העלה שרכיבה על אופניים מדכאת את התשוקה לאכול עוד מנה.

5. שומרת על המפרקים – פעילות פיסית שמתבצעת בישיבה ובטוחה לשלד ולמערכת התנועה. היא כרוכה במעט עומס של משקל גוף וחיכוך של המפרקים. יש פחות מגע עם משטח קרקע קשה ולכן פחות זעזועים.

6. משפרת מצב רוח – כמו פעילויות אירוביות אחרות, רכיבה מפחיתה מצבי מתח, לחץ, דיכאון, חרדות ועייפות. היא מרימה את מצב הרוח ומגבירה את רמת העירנות. אם הרכיבה נעשית בטבע ירוק ובאויר נקי, אפשר לחוש שיפור מיידי בהרגשה הכללית.

7. משפרת את איכות השינה – רכיבה מספקת אנרגיה למהלך היום ותורמת לשינה טובה יותר, שהיא מפתח לחיים בריאים ורגועים יותר (אבל לא אם אתם רוכבים סמוך לשעת השינה)

8. משפרת את רמת הריכוז – פעילות הדיווש מזרימה את הדם מהרגליים למח וממריצה את פעילותו.

9. משפרת את יכולות הניווט ואת המוטוריקה – רכיבה דורשת התאמה של מנח הגוף לתנאי השטח המשתנים בעליות, ירידות וכו'. היא מחדדת את תחושת הכיוון הטבעית ואת הביטחון בדרך

10. רכיבה מביאה אתכם למקומות – במקום להיתקע בפקקים ולהתעצבן, נסו לרכוב על אופניים ככלי תחבורה. זה טוב גם לכם וגם לסביבה.

אם אתם נהנים מפעילות בחברה ומתמיכה הדדית, בגני יהושע יש הרבה קבוצות רכיבה שישמחו לקבל חברות וחברים חדשים.

אז קדימה, תתחילו מ 30 דקות ותגדילו בהתאם לסרגל המאמצים שלכם.

צלמי הפארק: סוזן יוסף

29 בינואר 2023 אין תגובות

מריצ'מונד פארק באנגליה לגני יהושע בתל-אביב.

סוזן יוסף, בת 69, מרמת-גן
עלתה לישראל לפני כ-32 שנים.

"הצילום מביא לי שלווה, זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות. חבל שגיליתי את זה בגיל כל כך מאוחר. אני אוהבת לשבת לבד, לצלם את התנים ואני אוהבת שמפרסמים את התמונות על מנת שאנשים ידעו איזה טבע יש פה. בכלל אחרי השיקום בראש ציפור ובבריכת החורף – יש יותר מוטיבציה לבוא לפה לצלם".

לפחות שלש פעמים בשבוע סוזן יוסף קמה ב 5:00 וצועדת לפארק, כשהיא נושאת על גבה שתי מצלמות קנון במשקל כולל של כ-10 ק"ג (אחת לכל סוג של צילומים). היא אוהבת את שעת הזהב שלפני הזריחה. כאן, במסתור כיתת "דוכיפת" בפארק הצפרות, הטל, העלים, הדשא, פלג המים, ובסתיו, צבעי השלכת, מזכירים לה את הסתיו באנגליה, העונה האהובה עליה.

מה את נוהגת לצלם?

כבר 10 שנים סוזן מצלמת צמחים ובעלי חיים. אבל לא רק. בניגוד גמור לשקט שהטבע מספק לה, היא אוהבת לצלם גם מרוצי מכוניות בזכות בעלה. הם יוצאים יחד, הוא סוחב את הציוד, לפעמים נוהג, והיא מתעדת. "כי לא רק את ריח הטבע אני אוהבת, אלא גם את ריח הצמיגים על מסלול המרוץ"

יש לה שתי מצלמות ששוקלות כ-10 ק"ג. קנון R3 עם עדשות לצילומי טבע: סיגמה ספורט EF 60-600 או קנון EF 100-400mk2.
קנון R7 עם RF 800.
בימים שהיא מצלמת מאקרו היא לוקחת קנון 100 מ"מ. לצילומי ספורט ולצילומי משפחה יש לה עדשות שונות.

איך הגעת לצלם?

לעולם הצילום סוזן נחשפה בילדותה בזכות אביה, וולי רוז. הוא נהג לצלם בשחור לבן אנשים, רחובות וטבע. סוזן הייתה מסתובבת בחדר החושך וצופה בו מפתח את התמונות, מתפעלת מהקסם של התמונה שמופיעה אט אט מתוך החומר. "מה שאבי היה עושה בחדר החושך בידיים, אני עושה במחשב. הוא היה שם פילם על פילם בתוך החומר ואז היתה יוצאת תמונה אחת, כמו שאני עושה בפוטושופ"

מהי התמונה שאת הכי גאה בה?

ביקשנו מסוזן לבחור תמונה אחת, אבל זו היתה משימה בלתי אפשרית. ברגע אחד היא נזכרת בצפרדע ומייד אחר כך בשלדג שצולל חד כטיל "אלו 7 תמונות ברצף שחיברתי יחד בפוטושופ לתמונה אחת, שבה רואים את התנועה המלאה. אני אוהבת את התמונה ואת הציפור הזו".

בסוף היא שולחת לנו כמה תמונות שהיא אוהבת במיוחד.

והאמת, צודקת. גם אנחנו לא היינו יכולים לבחור.

לעמוד הפייסבוק של סוזן הקליקו כאן

ארץ פלאות: מגן הסלעים לפארק הצפרות

19 בינואר 2023 אין תגובות

ג'ונגל אקזוטי, קריסטלי ענק, קקטוסים שחובה לעשות איתם סלפי וגם מקומות מושלמים לדייט של אחה"צ: כל כך הרבה אנשים חולפים לצד אוצרות סמויים מן העין בגני יהושע. בואו לגלות אותם.

12 דקות. זה כל מה שצריך כדי להגיע מהנקודה הראשונה במסלול הזה אל הנקודה האחרונה שבו. עם זאת, מדובר בטיול שיימשך לפחות שעה וחצי. איך בדיוק קורה הפרדוקס הזה? בזכות האוצרות.

מיד נגיע אליהם.

לפני הכל, הבהרה לשונית: הטיול הזה מתחיל במתחם הקרוי "הגנים הייחודיים". אנחנו לא יודעים מי נתן להם את השם הזה (טוב, אנחנו יודעים. אלו היינו אנחנו), אבל אין ספק שלאחר שיטוט במקום, השם הראוי יותר יהיה "גני הפלאות".

ואם אתם חושבים שזו קלישאה, אתם מוזמנים לנסות אותנו.

גן הסלעים: ארמונות, מלתעות ואבנים ירוקות

לפני הכניסה אל גן הסלעים, שאלו את הילדים איזה צבע יש לסלע. הם יענו תשובה אפרורית, ואז הראו להם שיש סלעים בבורדו. וגם בירוק. למעשה, ישנם גם סלעים שיש בהם ירוק ובורדו בעת ובעונה אחת. איך קורה הפלא הזה? בשביל זה יהיה עליכם לקרוא את שלטי ההסבר שבגן.

ואם הגעתם בלי ילדים, אלא עם בן/בת זוג – יש מצב שמצאתם את המקום לדייט המושלם (כל עוד תעשו אותו בשעות אחר הצהריים). יש פה המון פינות מסתור מהעולם, ספסלים חבויים שממתינים רק לכם, סלעים שמסעירים את הדמיון ומזכירים צורות שונות – מארמונות ועד מלתעות ובעיקר תחושה של בריחה מהעולם החיצון.

כל הטוב הזה קורה באדיבות המוני סלעים שהובאו לכאן מכל רחבי ישראל – מהחרמון ועד אילת. להשלמת התפאורה, נשתלו במקום צמחי הארץ, בהם אלונים ואלות, רקפות וחצבים.

באחת מפינות הגן – המשתרע על פני 40 דונמים – מתרוממת גבעה מזמינה שעליה שבראשה ניצבים סלעי קלציט, שזה כידוע השם המדעי של "יו איזה קריסטלים מהממים".

כמעט מבלי לשים לב, יוביל אתכם גן הסלעים אל "הגן הגזום" – 15 דונמים של שבהם מטופחים גנים בסגנונות שונים – מהקפדנות האירופית ועד הרישול החינני הים-תיכוני. בקיצור, זה המקום לסלפי על רקע מזרקות, בריכות ותעלות מים סימטריות שיקסמו לחובבי OCD, אבל לא רק.

בהמשך תגיעו אל גן הקקטוסים. ראית קקטוס אחד ראית את כולם? ממש לא. כאן תגלו 26 דונמים של (אתם כבר יודעים) קקטוסים בכל גודל, צורה ואופי. אם תספרו, תגלו פה לא פחות מ-50,000 צמחים, מ-3,500 מינים שונים.

במקום ממתינות לכם הפתעות נוספות מתחומי ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, אבל לא נעשה לכם ספוילרים. שווה לגלות לבד – זה חלק מהחוויה.

כך או אחרת, כאן אין מה למהר. זהו מרחב שיפציר בכם לקחת את הזמן, לתפוס פינה, ולקבל מנה מוגדלת של טבע, הישר לעיניים ולנשמה

הגן הטרופי: אמזונס בעיר

אומרים שתל אביב היא ג'ונגל. אומרים, אבל לא יודעים שבתל אביב יש ג'ונגל אמיתי. הגן הטרופי, המצוי במרחק של דקות הליכה מערבית לגן הסלעים, הוא מקום שאנשים מצלמים, מעלים לרשת החברתית החביבה עליהם, ומבקשים לחברים לנחש היכן הם מטיילים.

הגן הטרופי נולד בשנות ה-70, הוא משתרע על פני 20 דונמים אבל בזכות הסבך הירוק ותחושה האמזונס השורה על הכל, הוא מרגיש יותר מזה. הדבר היחיד שיחזיר אתכם למציאות הם השלטים הקטנים המציינים את שמו של כל צמח (היי סבל ננסי. מי האנשים שנתנו לך את השם הזה?).

אנחנו בהחלט לא מעודדים בריחה מהמשרד, אבל חייבים לציין שזהו מקום מעולה לברוח אליו באמצע יום עבודה.

לצד הצמחייה הטרופית העשירה, הגן המקסים הזה כולל שבילי הליכה מפותלים, בריכות מים, מעברים כמו-סודיים ורצון לגור בו. כאן נעים לטייל גם בקיץ, בזכות כיפת היער שמצלה על הכל. זה המקום לדייט השני, אגב.

שבע טחנות: 90 שנה, לך תזכור

מהגן הטרופי צועדים לכיוון האגם המרכזי של הפארק, חוצים את נחל הירקון ומגיעים ליעד הבא.

כיום זה אולי נראה מוזר, אבל בשנות ה-30 של המאה הקודמת, בליינים מתל אביב נהגו להגיע לאתר שבע טחנות בסירות, ולהתענג על משקה חם בבית הקפה שפעל כאן.

אבל פה לא טחנו קפה אלא חיטה שהפכה לקמח. למעשה, עד תחילת המאה ה-20, ניצל אתר שבע טחנות את כוחם של מי הירקון להנעת אבני ריחיים. שמו של האתר מגיע מהעובדה שפעלו בו שבעה זוגות של אבני ריחיים.

בדרך ליעד הבא במסלול שלכם, מומלץ לעשות סיבוב במרחב זה, שבו בריכת מים גדולה, מפלון שוצף וגם מבנה משוחזר של מבנה הטחינה הדרומי, שבו מערכת הדרכה קולית שמספרת על תולדות המקום.

פארק הצפרות: הציפורים הן רק תירוץ

למה אנשים מקדישים שעות ארוכות לצפייה בציפורים? ככל הנראה כדי לצפות בציפורים. עם זאת, כאשר מנסים את העניין, מתגלה האמת הגדולה: צפרות היא בעיקר מדיטציה. בדיוק כמו כל התבוננות מעמיקה. למעשה, צפרות היא סוג של מיינדפולנס.

הנה, המצאנו טרנד.

פארק הצפרות ראש ציפור יהווה קינוח רגוע, קשוב ונעים לטיול שלכם היום.

בפארק עצמו שוחזרו בתי גידול המאפיינים את סביבת הירקון וקרקעות החמרה, וליבו הוא בריכת מים גדולה שמושכת אליה בעלי כנף ממינים רבים – ממגלן חום, ברכייה ושלדג גמדי ועד פרפור עקוד, סופית, ואנפית. ואם אתם לא מזהים מי הוא מי, יש באתר לוחות עם איורי הציפורים השונים. וגם אם לא פגשתם ציפור שעדיין מוכרת למדע, תהיו חייבים להודות שעצם ההתבוננות הממושכת החזירה אתכם הביתה הרבה יותר רגועים.

וזו בהחלט סיבה מצוינת לצאת לטייל.

כיוונים ועוד

הכניסה לכל האתרים שצוינו במסלול זה היא בחינם.

שעות פתיחה של הגנים הייחודיים בשעון קיץ: ימים א'-ש' 10:00-17:30. (בחורף פתוח עד 16:00 ובכל מקרה מומלץ לבדוק באתר בעמודי הגן הטרופי או גן הסלעים

ניתן לבצע את המסלול בשני הכיוונים.

למגיעים ברכב –

למתחילים בגן הקקטוסים: מחנים בחניון גני יהושע (רוקח 94, תל אביב) וצועדים לפי השילוט.

למתחילים בפארק הצפרות ראש ציפור: מחנים ברחוב רוקח ברמת גן, באזור בתים מס' 76-74 וצועדים לפי השילוט.