10 סיבות טובות לרכוב על אופניים 1. פעילות מגוונת שלא…
תפריט
ליהנות מהטבע
להישאר בעיר
הנה משהו שאולי לא ידעתם על נחל הירקון: בשנת 1912, הציע העיתונאי איתמר בן אב"י – שהיה גם בנו של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה – לקרוא לנחל הזה "העוגה".
למה? כי הערבים קראו לנחל אל-עוג'א, שמשמעותו "המתפתל". אז מה הקשר לעוגה חוץ מהצליל? לכו תבינו.
בכל מקרה, הנחל נולד הרבה לפני איתמר, וגם הרבה לפני אליעזר. למעשה, ראשיתו בתהליכים גיאולוגיים קדומים שהתרחשו לפני כשני מיליון שנה. פלוס-מינוס.
במשך דורות רבים, היה הירקון הנחל עם ספיקת המים הכי גבוהה מבין כל נחלי החוף בארץ. במאה ה-20 הוחלט לתפוס חלק ניכר מימיו לטובת השקייה ושתייה, אך אם הייתם נותנים לו לזרום חופשי, הייתם נדהמים לגלות נהר גועש ושוצף.
מסיבה זו, כבר בימי קדם קמו לאורכו נקודות יישוב רבות שעשו שימוש במימיו. חלקן אף מתוארכות לאלף הרביעית לפני הספירה. זו הסיבה שעד היום ניתן לפגוש בגדותיו של הנחל – שאורכו הכולל כ-28 ק"מ – שרידי טחנות קמח קדומות. הנחל גם מוזכר במקרא, כחלק מנחלתו של שבט דן.
בקיצור, נחל עם היסטוריה עשירה ומכובדת להפליא. הירקון אף היווה זירת קרבות משמעותית בין הטורקים והבריטים, שלחמו אלו מול אלו בימי מלחמת העולם הראשונה. יש אפילו קרב מפורסם על שמו: "קרב מעברות הירקון", שהתחולל בין שני הצדדים בדצמבר 1917.
זה הזמן לצאת למסלול טיול בדגש היסטורי לאורך הנחל, ולגלות שהוא הרבה יותר מ"קישוט" המעטר את תפאורת הפיקניק שלכם בפארק הירקון. הטיול מתחיל באתר עשר טחנות, ממשיך מערבה אל אתר שבע טחנות ומסתיים בגבעת נפוליאון. ניתן לבצע כמובן רק חלק מהמסלול המוצע.
אתר עשר טחנות: ימי הזוהר עושים קאמבק.
קדום ככל שיהיה, האתר הזה הוא "חדש מהניילונים". הסיבה: בקיץ 2023 נערך בו אירוע ששיאו הזרמת מי הנחל באפיק המקורי שלו, אותו אפיק שחלף בטחנת הקמח אל-הדר. אתם מכירים אותה בתור "עשר טחנות". למעשה, יש מי שסבורים כי מדובר שמכלול הטחנות הגדול ביותר שנבנה אי פעם ברחבי ארץ-ישראל.
הפרויקט הזה, העומד בפני סיומו הקרוב (נכון לספטמבר 2023), חושף את חלקו הצפוני של מתחם הטחנות, והוא בוצע על ידי עיריית תל-אביב באמצעות חברת גני יהושע, בסיוע הקרן לשטחים פתוחים ויהושע (ישו) דריי – משחזר טכנולוגיות עתיקות. כאן, קרוב למפגש הרחובות בכור שלום שטרית ופנחס רוזן בתל אביב, פעלו טחנות קמח כבר בימי השלטון הרומאי. בשיאו, כלל אתר זה כ-20 זוגות של אבני ריחיים לטחינת הקמח בכוח המים, כמו גם גשר אבן מרשים.
לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה, הרסו העותמאנים חלק מטחנת הקמח ומהגשר שמעל הנחל, כדי שלוחמיו של הגנרל הבריטי אלנבי לא יוכלו לחצות את הירקון. הבריטים, בסיוע של לוחמים מניו זילנד, לא אמרו נואש, ולבסוף צלחו את הנחל – וכולנו יודעים מי ניצח בסופה של המלחמה.
עם זאת, מי שלא ממש ניצח היתה טחנת הקמח. היא לא חזרה לעצמה ומעולם לא התאוששה מהקרבות. עם הזמן היא נזנחה, נהרסה וכוסתה בצמחייה ובסחף. רק לאחרונה, כאמור, נעשה לה צדק היסטורי – ואתם מוזמנים להגיע למקום ולהשיב לשרידי הטחנה את תהילתם האבודה.
כאמור, השיקום כולל החזרת מהלך הנחל לנתיבו, יצירת בריכת נחל רחבה שבה איים לקינון ציפורים ובעלי חיים, פיתוח שבילים ופינות ישיבה, שיקום הצמחייה והחזרת מינים שנעלמו מחלק זה של הירקון. וכמובן, חשיפת הסכר וטחנת הקמח "אל הדר", שנמצאת בחלק הצפוני של האתר.
בדרך מאתר עשר טחנות לכיוון אתר שבע טחנות, בשביל הולכי הרגל המתפתל על גדתו הצפונית של נחל הירקון, תוכלו להבחין בשריד של מנוע דיזל מבית חברת "כריסטוף", שעוצמתו היתה 10 כוח סוס. השריד, שמצוי כ-150 מטרים מזרחית לשבע טחנות, הותקן כאן בתחילת שנות ה-20 של המאה שעברה ונועד לשאיבת מים מאפיק הירקון לטובת השקיית פרדס שהיה באזור זה. המבנה שבתוכו הותקן המנוע כבר התפורר ונהרס לפני שנים ארוכות. היום זהו יופי של מקום לעשות סלפי, לשתף ולערוך משאל בין החברים עם השאלה "נחשו איפה אני?" יש סיכוי שתופתעו מהתשובות שתקבלו…
שבע טחנות: הכפתור שעושה פלאים.
מי לא מכיר את שבע טחנות? ובכן, אתם. כלומר, אתם כן מכירים, אבל שיטוט מעמיק במקום יגלה לכם פינות נסתרות ויפהפיות שטומנות בחובן סיפורים היסטוריים מרתקים.
באתר – ששוחזר לפני שנים ספורות – ישנו מסבירן קולי בכמה שפות. אם הגעתם לכאן עם ילדים, לחצו על הכפתור "המחזה לילדים". הכפתור הזה יספק לכם כמה רגעי מנוחה מההתרוצצות, וייתן לילדים שלכם מבט מקורי על עולם טחנות הקמח. כן, זהו בהחלט כפתור פלא.
מכלול טחנת הקמח הזה הוקם סביב בריכה מרכזית גדולה. סכר שנבנה בנחל היטה את מי הירקון לבריכה ומשם זרמו המים במנהרות אל שלושה מבני טחנות. במבנה הגדול, המערבי, פעלו במאה ה-20 שבע יחידות טחינה, ומכאן נולד שם האתר: "שבע טחנות". במבנה הדרומי פעלו שתי יחידות טחינה וכך גם במבנה הצפוני, הצמוד לגדת הנחל. מכלול הטחנה נבנה על שרידי טחנות קמח קדומות, צמוד לגשר קשתות עתיק שחצה את הירקון. מאותו גשר קדום נותרו רמזים בלבד, כולל שרידי קשתות אבן, יסודות המבנים והסכר.
ההערכה היא שתפוקתו השעתית הממוצעת של מנגנון טחינה יחיד במקום הייתה כ־40 ק"ג קמח, כלומר כושר ייצור פוטנציאלי של כטונה ביממה וכ-365 טונות קמח בשנה. הנחל הזה בהחלט סיפק הרבה לחם.
בסוף המאה ה-19 נחשבו הסכר ו"כוח המים" לרכושה של הממשלה העותמאנית, כאשר המבנים ואבני הריחיים היו בבעלות אנשים פרטיים. תושבי הכפר ג'רישה, ששכן כאן בעבר, עבדו כשכירים בטחנה, שפעלה עד שנת 1936. והנה עוד עובדה מדליקה: אתר שבע טחנות היה בימיו הטובים גם מקום מפגש חברתי, ולצד מעגן הסירות והטחנות פעלו בתי קפה מאולתרים, שיושביהם נהנו מנופי הנהר השוצף. זוכרים שבעבר הוא שצף, נכון?
גבעת נפוליאון: המצביא הצרפתי באמת היה פה
מכאן פונים מעט דרומה, ומגיעים עם שבילי הולכי הרגל והאופניים למרגלות המקום שכולם מכירים בשם גבעת נפוליאון, אך שמו הרשמי – והפחות אקזוטי – הוא "תל גריסה".
מי שממש אוהב את התל הזה (ואיך אפשר שלא?), לא משתמש במילה "גבעה" אלא "הר". למה? פשוט כי זו בדיוק ההרגשה שהתל הקדום והיפה הזה מעניק למבקרים בו. ואיך נפוליאון קשור לכל הטוב הזה? מסתבר שכאן חנה חלק מצבאו של המצביא הצרפתי בשנת 1799, בזמן המצור על יפו. אבל סיפורו של המקום קדום הרבה יותר, וסקרים ארכיאולוגיים מצאו בו עדויות מתקופת הברונזה הקדומה. ארכיאולוגיה או לא – לכאן באים כדי ליהנות מהטבע ולהרגיש הכי גבוהים באזור. יש פה שבילים יפים שחולפים לצד מרבדים ירוקים (בחורף ובאביב), תצפיות נוף מהפנטות לעבר נחל הירקון וסביבותיו, המון חרסים קדומים שצצים פה ושם מן הקרקע, ואינספור פינות רומנטיות שממתינות רק לכם לקראת השקיעה.
ויש עוד…
אם היסטוריה וארכיאולוגיה עושות לכם את זה, אתם בהחלט מוזמנים להגיע אל גן הסלעים והגן הגזום, המצויים במרחב אחד בלב הפארק. בגן הגזום – המציג לראווה סגנונות גינון מן העבר – שולבו פריטים ארכיאולוגיים ופסיפסים. כך למשל, תגלו פה שחזור פסיפס מרשים ורחב ידיים מבית הכנסת העתיק מבית אלפא, המתוארך למאה השישית לספירה. בנוסף, בגן הסלעים ישנה תצוגה ארכיאולוגית של פריטים ממבני פאר שהוקמו ברחבי ארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית, מהמאה הראשונה עד המאה השישית לספירה. בקיצור, יופי של מקום לצאת למסע בזמן – וגם ליהנות מסלעים, גנים ומה שביניהם.
שאלו אותי!