אתר עשר טחנות. מאת: ערן תירוש
במהלך חודש יולי 2023 התקיים אירוע מרגש על גדות הירקון: הזרמת מי-הנהר חזרה אל אפיקו המקורי, אשר הזין בזמנו את טחנת אל-הדאר (הדרה), הידועה יותר בכינוי 'עשר טחנות'. יש הטוענים כי האתר הוא מתקן הטחנות הגדול שהיה קיים בארץ-ישראל.
בפרויקט מרשים נחשף חלקו הצפוני של מתחם הטחנות על-ידי עיריית תל-אביב באמצעות חברת גני יהושע, בסיוע הקרן לשטחים פתוחים ויהושע (ישו) דריי – משחזר טכנולוגיות עתיקות.
במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשלהי 1917, שיחקו טחנת אל-האדר וגשר-הדרה הסמוך אליה תפקיד חשוב במיוחד. למעשה, השימוש בטחנה פסק במהלך המלחמה, כשהעות'מאנים פגעו בטחנה ובגשר, כדי למנוע מעבר של כוחותיו של הגנרל אלנבי עליהם. הגשר שוקם עד-מהרה ומילא תפקיד חשוב במהלך 1918, אולם מבנה הטחנה לא שב לפעול.
ב-24 בנובמבר 1917 חצתה הבריגאדה של 'הרובאים-הרכובים הניו-זילנדים (NZMR) את הירקון סמוך לשפך הנהר אל הים ובתוך זמן קצר השתלטו על שייח' מוניס (חלקו הדרומי של רכס רמת-אביב) ועל ח'רבת הדרה (ככל הנראה הגבעה שבשכונת רביבים, מצפון לגשר הדרה. בראש הגבעה נמצא 'פארק הפגודה').
בעקבותיהם, חצו מספר פלוגות של רגלים מחטיבת אסקס את הנהר בשבע טחנות ותפסו את שייח' מוניס וח'רבת הדרה, וכן את טחנת אל-האדר וגשר הדרה.
הניו-זילנדים נפרסו בדלילות מעט צפונה מכוחות הרגלים. במהלך הלילה ריכזו העות'מאנים כוח ניכר ותקפו את הכוחות האנגלים והניו-זילנדים שמצפון לנהר – תחילה את ח'רבת הדרה ובהמשך את שייח' מוניס – ואלו נאלצו לסגת חזרה במהלך שעות בוקר ה-25 בנובמבר אל הגדה הדרומית, כשהם סופגים נפגעים רבים. רק בבוקר הגיעה לאזור סוללת ארטילריה בריטית שסייעה לחפות על הנסיגה. במהלך חשיפת מבנה הטחנה התגלה פגז ארטילריה בריטי הנעוץ בקיר המבנה עד היום (ראו צילום).
חודש לאחר-מכן, בליל ה-20-21 בדצמבר 1917 צלחו כוחותיו של אלנבי שוב את נהר הירקון. הפעם המשימה הוטלה על דיביזיה 52 (השפלה) הסקוטית והיקף הכוחות שהשתתפו היה גדול פי כמה מהצליחה בנובמבר.
צליחה זו של הירקון היא לא פחות ממופת צבאי הראוי למאמר נפרד (ואולי אפילו חוברת!). המאפיין החשוב והעיקרי של הצליחה היה בכך שהיא התבצעה בחשאי ובאופן חרישי בשלוש נקודות-צליחה. כדי להסיח את תשומת-לב העות'מאנים מהמתרחש, בוצעו שתי תקיפות גלויות ממזרח לנקודות-הצליחה, הגדולה והחשובה בעשר טחנות, שם החזיקו העות'מאנים ראש-גשר קטן מדרום לנהר. כבר למחרת שוקם הגשר בידי כוחות-ההנדסה הבריטים ומילא תפקיד מרכזי במערך הבריטי שמצפון לירקון עד שלהי קיץ 1918.
אולם טחנת אל-הדאר לא שוקמה ולא שבה לפעול. אט אט כוסתה הטחנה בצמחייה ובסחף, עד לחשיפתה מחדש לאחרונה. המים מצאו להם דרך סביב מבנה הטחנה והגדילו מעט את נפתול הנהר במקום. כדי לאפשר את עבודות חשיפת האתר, הוקם סכר זמני שתיעל את מי הנפתול אל אפיק נוסף.
במסגרת העבודות, נפרץ הסכר הזמני. מי הירקון שבו לזרום אל מבנה הטחנה והחלו לזרום דרך קשתות מעברי-המים, בהם מוקמו בעבר גלגלי-הכפות, שהניעו את אבני-הריחיים ממעל, בדומה לדרך בה זרמו עד למלחמת-העולם הראשונה.