מה הקשר בין מגוון העצים המקומיים ועצי הבוסתן שאנו נוטעים לבין נדידת ציפורי השיר?

קו-אבולוציה – זה הקשר!

בשנים האחרונות אנו נוטעים מאות עצים עבור הציפורים היציבות והנודדות, וכמובן גם עבורנו, בני האדם. עונת הסתיו שופעת בפירות עסיסיים שמשמשים כמקור מזון זמין לציפורים שנודדות בתקופה זו מאירופה לאפריקה.בסוף הקיץ ובסתיו פורח החצב, אבל לא רק הוא. באותה תקופה מבשילות פגות התאנים, מבשילים הפירות האדומים של עצי האלה, פירות השיזף המצוי והפטל הקדוש בשיאם, וקצת אחר כך מבשיל גם הזית ועוד רבים וטובים.

הפירות הזמינים מושכים אליהם רבבות ציפורי שיר שנהנות משפע מזון של עתיר אנרגיה וחרקים.

כשאתם מטיילים בפארק בחודשים אוגוסט – אוקטובר, נסו להרים את הראש ולאתר על העצים סוגים שונים של ציפורים: עלווית אפורה, סבכי טוחנים, סבכי שחור-כיפה, סבכי אפור, זהבן מחלל, ירקון, חנקן אדום-גב, חנקן נובי, חטפית אפורה, חכלילית עצים ופיפיון עצים.

הגל הנדידה השני מגיעים עוד מבקרים: פרוש מצוי, חכלילית סלעים, חורפי ועוד.

זה לא מקרי, זוהי קו-אבולוציה, ובמקרה זה: תועלת הדדית. מה המשמעות?

לציפורים הנודדות יש מזון זמין בזמן עצירת ההתרעננות וטעינת אנרגיה, לפני שהן ממשיכות לעוד לילה של נדידה, לקראת החצייה המפרכת של מדבר סהרה.

זהו אחד האתגרים הגדולים שהן תצטרכנה לעבור לקראת ההגעה אל אזורי השהייה שלהם בחורף. לשם כך יצטרכו הציפורים לאגור שומן בגוף, שישמש כאנרגיה שתאפשר להן לצלוח את המסע. פירות הסתיו מהווים מקור חשוב מאוד לאנרגיה היקרה.