דף הבית > פינות ומתחמים > פסל – ללא שם, גדליה סוחובלסקי

פארק מנחם בגין

פסל – ללא שם, גדליה סוחובלסקי

1979.
קורות פלדה.

הפסל נמצא צפונית לאגם הסקי.

גדליה סוחובולסקי (1928–2019), המכונה "סוחו", היה תופעה ייחודית של אמן ומהנדס. עבודותיו בוחנות כיצד קונסטרוקציות מתכת כבדות יכולות לייצר אשליה של קלילות, שיווי משקל ואפס-כבידה. הפסל "ללא שם" המוצב בפארק הוא דוגמה מובהקת לכך: זהו "רישום תלת-ממדי בחלל", המהווה נקודת ציון (Landmark) מארגנת במרחב, ומזמין את הקהל לחוויה אינטראקטיבית ודינמית.

העמקה: קונסטרוקטיביזם, חומר ודיאלוג עם הסביבה

השפה האמנותית (קונסטרוקטיביזם) השכלתו כמהנדס בניין בטכניון היוותה את התשתית לאמנותו. סוחובולסקי הושפע מתנועת ה"קונסטרוקטיביזם", הדוחה סמליות מקומית לטובת שפה גיאומטרית ואוניברסלית. הוא השתמש בחומרים תעשייתיים (פלדה, ברזל וצבעים עזים) ובחישובים הנדסיים מורכבים ליצירת פסלים שהם פרויקטים אדריכליים לכל דבר. הצבעים העזים של עבודותיו חותכים את הירוק של הפארק ומשמשים כמחוללי תנועה במרחב הציבורי.

"ללא שם": בין מסה לאנרגיה
הפסל פותר בעיה סטטית-הנדסית מרתקת – הוא מכחיש את כובד החומר. למרות שהיצירה עשויה פלדה המזוהה עם תעשייה כבדה, היא נראית קלילה כנייר. פרופילי המתכת מרוקנים את הפסל ממסה פנימית, משרטטים קווי מתאר על רקע השמיים, ומשדרים אנרגיה, כיוון ותנועה.

אדריכלות נוף וחוויית הצופה
סוחובולסקיהפסל מקיים דיאלוג חכם עם סביבתו: הקווים הגיאומטריים והתעשייתיים שלו ממסגרים דרך החרכים את המדשאות הרכות, ומייצרים הרמוניה מתוך קונטרסט. הפסל ניצב ישירות על הקרקע – ללא בימה מוגבהת – כדי לשבור את ההפרדה בינו לבין הצופה. כשהצופה הולך סביב הפסל, הוא מגלה שכל תנועה שלו משנה את חשיפת הנוף והזוויות, ובכך הופכת אותו לשותף פעיל ביצירת הקומפוזיציה באותו הרגע.

התמונה באדיבות הבלוג טיול בעיר

פרטי קשר