אתר שבע טחנות הוא מכלול של מבנים שהיוו תחנת עצירה ומעבר מעל נחל הירקון. מכלול טחנות הקמח התחלק לשלושה מבנים: במרכזו היו שבעה זוגות של אבני ריחיים (ומכאן שמו של האתר), ובכל אחד משני המבנים הנותרים היה עוד זוג אבני ריחיים. 

למרות עוניה של הארץ במים, כבר בעבר נמצאו דרכים לניצול כוח המים לטחינת חיטים לקמח. לשם כך בנו סכר אשר אגר את מי הירקון (עד לשנת 1955 זרמו בירקון כ-210 מיליון מ"ק בשנה שהם 40 אחוז מהזרימה הממוצעת בירדן), ממנו יורד מגלש אשר יצר מפל מלאכותי שגובהו 3 מ'.

הזרמת המים דרך המגלש הגבירה את מהירות הזרימה ועצמתה, ועל ידי כך ניתן היה לנצל את כח המים להנעת אבני הריחיים שהיו עשויות מאבני בזלת.

בשנות ה-30 של המאה ה-20 היה אתר שבע טחנות פופולרי מאוד ונוצר סביבו פולקלור רב. בשולי הטחנה ,על גדות הירקון, הוקם בית קפה ששימש מקום מפגש לצעירי תל אביב שהיו מגיעים למקום בסירות.

הממצאים שנחשפו עד כה הם שרידים מהתקופה העות'מאנית (מאות 20-17): מטבעות עם חותם הסולטן, כדי חרס מעזה, לוד ורמלה ורעפי מרסי ששימשו לקירוי הגגות של הטחנה.

חברת גני יהושע ביצעה חשיפה ארכאולוגית באתר שבע טחנות, בניהולו של יהושע דריי, העוסק בשחזור טכנולוגיות עתיקות בארץ. את הייעוץ המדעי-ארכיאולוגי נותן איתן איילון ממוזיאון הארץ. בחפירות עסקו בני נוער, חלקם מכפר קרע בוואדי ערה וחלקם מאזור תל-אביב, שחשפו את נבכי ההיסטוריה היהודית והעברית.