נקודת היפוך,  2023

מיצב בן שבעה פסלים

מגזרות מתכת וצבע תעשייתי

כ-3  מטר גובה

מיקום: פארק שתולים, רחוב הבלונים 89, תל אביב-יפו

מקבץ של שבעה פסלים צבעוניים, גדולי ממדים, מאת האמנית גל מלניק, מוצב ברחבת הכניסה לפארק שתולים, פארק רחב ידיים, עתיר אפשרויות בילוי, נופש וספורט. פארק שתולים הוא חלק מפארק בגין הממוקם בדרומה של העיר והוא חלק ממערך הפארקים העירוניים של חברת גני יהושע.

אופן הצבת הפסלים העשויים מגזרות מתכת יוצר מעין ככר המזמינה הליכה סביבה, גן פסלים, דמוי גן משחקים,  המזמין שוטטות ושהות בתוכו.

הפסלים עצמם הם הפשטה של דימויים מעולם הצומח, של דמויות אנושיות ושל פרטי אדריכלות ובכך הם מהווים הד צורני לסביבתם.

ההליכה סביב הפסלים וביניהם מגלה מצד אחד צבר בניינים רבי קומות, שכונה מתוכננת היטב בבנייה חדשה, מודרנית, שצמחה לצד שכונות בבנייה מאולתרת ומגובבת (שכונת עזרא, שכונת הארגזים)  ומצד אחר שבילי הליכה ושבילי אופניים המובילים אל פארק רחב ידיים, אל מדשאות ועצי צל ואל מגרשי משחקים וספורט. בתוך כך הופך הצופה לחלק פעיל ומפעיל של  המערך הפיסולי.

הפסלים כולם נחתכו מלוחות אלומיניום שטוחים, גדולי ממדים וכבדי משקל, שכופפו, קופלו כאילו היו נייר, נפתחו בהם חרכים, פתחי עיניים, פתחי בתים, שמבעדם נצפית הסביבה ומשתלבת בהם. כך יוצרים הפסלים השטוחים, בעלי קווי המתאר החדים, מרחב תלת ממדי, מרחב  דינמי, משתנה תדיר עם תנועת המבקרים בפארק ועם משחקי האור והצל בהם במהלך היום.

המיצב כולו מהווה  נקודת מעבר בין המרחב הפרטי לציבורי, בין המציאות לדמיון ובין הסביבה האורבנית אל הטבע.

לנוכח מיצב הפיסול של גל מלניק מתחייב אזכור הפסלים של האמן הנודע אלכסנדר קלדר (1978-1898), שפסליו עומדים במרחב הציבורי בערים רבות ברחבי העולם.

פסלו מחווה לירושלים, 1977, מוצב בירידה לעין כרם, צופה על יער ירושלים. מבנה הפסל גדול הממדים, צבוע אדום, כניגוד לירוק של הנוף הנשקף ממנו הוא חיבור של שש קשתות פלדה, הד צורני לנוף ההררי המקיף אותו.

הכותרת שנתנה האמנית למיצב הפיסול, נקודת היפוך  מציין את הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש  ובו נמדדים היום הארוך ביותר והיום הקצר ביותר בשנה, לחילופין, בשני חלקי כדור הארץ. הכותרת מאפשרת לחשוב עליו מקבץ הפסלים גם כאתר טקסי, אתר ארכיאולוגי עתידי ומסתורי.

גל מלניק, נולדה בשנת 1988 היא בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל (2014), עוסקת בפיסול לצד עבודתה ברישום.

הציגה תערוכת יחיד בגלריה העירונית קו 16, (2021), ביריד צבע טרי ובתערוכה קבוצתית במוזיאון בת ים (2020).  מבחר גדול מעבודותיה מוצב ברחבי מלון בוטניקה בחיפה.